בעוד שיש פרמטרים קבועים בתקציב של כל קהילת/רשת בוגרים (שכר למנהל/ת הקהילה/הרשת, אירועים, כיבוד, שיווק, תקשורת), החלוקה הפנימית והוצאות נוספות מושפעות ממגוון שיקולים, כפי שמציגה שחר עצמון פלג:
השלב בו נמצאת הקהילה
בשלבים שונים בחיי הקהילה/הרשת אותה דרישה תקציבית יכולה לקבל משמעות וחשיבות שונה. עלינו לשאול: האם מדובר בקהילה שהיא בהקמה או שהיא מבוססת, ובהתאם האם הדרישה התקציבית היא "Nice to have" או "Must have". למשל, אם הבוגרים רוצים תקציב לפעילות גיבוש בשלב שבו הקהילה מבוססת, יתכן שזה לא ייתפס כחשוב באותה מידה לעומת בתחילת הדרך.
בתחילת הדרך בקהילה/רשת או בתחילת מיזם חדש בתוכה, דרוש מרווח גדול יותר לטעויות ולבלת"מים, והכסף פר אדם בשלב הזה יהיה יותר גדול מאשר לאחר ביסוס התהליכים.
סטנדרטיזציה
על מנהל/ת הקהילה/הרשת לייצר סטנדרטים (לרוב יהיו בהלימה לאלו של ארגון-האם) באיזון בין כמות לאיכות ולתעדף בהתאם, למשל, האם לקיים יותר פעילויות ואירועים בתקציב מצומצם יותר או פחות אירועים עם תקציב שמאפשר סטנדרט יותר "מפנק".
האם זה משרת את החזון והמטרות
בכל סעיף תקציבי עלינו לבדוק האם זה משרת את המטרה? הסתכלות בראיית מאקרו ולא מיקרו, זום אין וזום אאוט.
להיות קשובים לקהילה
חשוב ללמוד ממה שהיה בעבר, מה עבד מה לא עבד? לערוך סקרים ומשובים, קבוצות מיקוד וגם שיחות בלתי פורמאליות שבהן עולים לא אחת היבטים נוספים. במילים אחרות, לא לקבל את ההחלטות בצורה מנותקת.