פריט ידע קהילה או רשת

אחת הסוגיות התיאורטיות הבסיסיות ביותר שמעסיקות אותנו בפורום ארגוני בוגרים מיום הקמתו היא שאלת השאלות – קהילה או רשת? בפרק זה נציג הגדרות שונות לשני מושגי היסוד האלה, וננסה להסביר למה הם מעסיקים אותנו כל כך, האם זה בכלל מוצדק, ומה זה אומר בפרקטיקה.

מה ההבדל בין רשת וקהילה?

התיאוריה מתייחסת לכל מיני סוגים של הבחנות בין המושגים קהילה ורשת, באמצעותן יש ניסיון להבחין באופי הקשרים בין החברים ובמשמעות החיבורים ביניהם עבור הפרטים ועבור הכלל. על מנת לייצר תשתית להמשך הדיון בשאלת קהילה או רשת, נציג 3 הבחנות מושגיות וגם הצעה לחיבור בין המושגים:

הבחנה #1: חיבור על בסיס תועלת משותפת או חיבור על בסיס ערך משותף

רשת – אוסף של אנשים שמה שמחבר ביניהם הוא תועלת קונקרטית, רצון לקדם נושא נקודתי מסוים ו/או רצון לפעול לתועלת עצמם.
קהילה – אוסף של אנשים שמה שמחבר ביניהם זה חיבור והזדהות עם ערך. הם פועלים לקדם שינוי חברתי עמוק, רואים את עצמם כחלק ממשהו גדול מסך חלקיו.

משה קפטובסקי

הבחנה #2: חיבור למען מטרה חברתית או חיבור לטובת הקבוצה

רשת – מערך של קשרים בין שחקנים (פרטים, ארגונים, קהילות) הפועלים למען מטרה חברתית משותפת.
קהילה – קבוצה שמטרתה עצם הקשרים בין האנשים בה.

אסנת מירון, מתוך סדנה לפורום, 2020

הבחנה #3: מארג לזרימת מידע או מרחב לכינון יחסי אמון

רשת חברתית (Network) – מארג, מערך נקודות וחיבורים (Links) המאפשרים למידע לזרום. לדוגמא: רשת מקצועית.
קהילה – יכולת של אנשים החולקים מרחב גאוגרפי לפעול יחד זה למען זה ולמען המקום, לכונן יחסים של אמון וערבות הדדית באופן שגורם להם להרגיש בעלי ערך והשפעה ולחוש גאווה מקומית.
ייחודיות הקהילה: זיקה במרחב תחומי חיים, תפישה רב מימדית של היחיד, מגע פנים אל פנים, מסגרות ובעלי תפקידים פורמאליים, יומרה להתקיים לאורך זמן.
למעשה, מדובר בקבוצה המעצבת יחד אורח חיים המבוסס על מערך ערכים משותפים ומתבטא בדפוסי חיים ובמנהגים משותפים. אלו מבססים תחושת אמון, שייכות ואחריות משותפת לחברי הקבוצה, ויוצרים תחושת גאווה על ההשתייכות אליה.
לדוגמא: קהילת מעשה – קבוצת אנשים החולקים עניין או תשוקה עבור משהו שהם עושים, ולומדים לעשות את זה וטוב יותר תוך כדי יצירת קשר ביניהם באופן סדיר. הקשרים ביניהם מייצרים מקורות המשפיעים על הפעולה שלהם היחידנית ו/או הקולקטיבית.

שרה'לה שדמי, מתוך הרצאה לפורום, 2020

קישור למצגת ולהרצאה

הצעה למושג משולב - קהילת הרשת

קהילת הרשת – יצירה של קהילות בנקודות גיאוגרפיות פרטניות, שיש ביניהן קשר ומקיימות ביניהן עקרון של רשת. נטע אריאלי בן אור

למה זה חשוב, הטרמינולוגיה?

אז למה בעצם אנחנו משקיעים זמן ואנרגיה בפורום על ההבחנה בין רשת לקהילה? למה בעצם זה כל-כך חשוב? מהי משמעות הבחירה בטרמינולוגיה? דנה סבוראי-הדר מסבירה (מתוך סדנה לפורום, 2019):

המשמעויות השונות של אותן מילים מגדירות את פעילות הקבוצה, האפיון המילולי כמרכזי לאפיון פעילות הבוגרים כולה. בדומה לשימוש של פרסומאים בתהודה רגשית של מילים כדי להשפיע על אנשים לצרוך, יש צורך לבחור מילה המייצגת את המטרה או התחושה הכללית של קבוצת הבוגרים כדי להשפיע על חבריה לפעול ממנה הלאה.

דנה ביקשה להעיר את תשומת הלב לתהודה ולאסוציאציות שמעוררות מילים, ובאופן פרטני לשמות שניתנים להתארגנויות של בוגרים מארגונים שונים. דרך הגדרות מילוניות, דיון קבוצתי וטקסטים שונים, נידונו והוצגו שלוש מילים פוטנציאליות לשימוש – קהילה, רשת וארגון. המשתתפים התבקשו לאפיין את פעילות הבוגרים שלהם באחת מהמילים האלו, ולהסביר למה היא/יותר מאחת מתאימים, או לחילופין למה אף מילה לא מתאימה לפעילותם. מעניין היה לשים לב שאף אחד מהמשתתפים לא בחר במילה "ארגון", והיו שביקשו להוסיף את המילה "תנועה" לאפשרויות. להעמקה, ראו מצגת הסדנה עם קטעי הטקסטים מעוררי ההשראה.

אסנת מירון התייחסה לאתגר מילולי אחר וציינה ביחס למושג 'בוגר' שחשוב להוציא את השימוש בה אם מתכוונים לעסוק ברשת. המילה בוגר מסמנת אדם שהסתיימה הכשרתו , ולא מתייחס למה שהוא עכשיו – ויותר חשוב, לדברים האקטיביים שהוא יוכל לעשות כיום.

משתי ההערות האחרונות עולה שאולי שווה לחשוב מחדש על המיתוג של הפורום שלנו כ"פורום ארגוני בוגרים" :)

אבל בואו רגע נקרא תיגר על כל הדיון כולו. האם מהות העשייה שלנו תשתנה אם נתייחס לעצמנו כ"קהילה" או כ"רשת"?

מאפייני הקהילה/הרשת

כדי להיות הכי פרקטיים, נבקש להציע כמה נקודות מבט על מאפייני קהילות/רשתות בוגרים, שיעזרו לכם לתכנן את מהותה, את אופיה, את החיבורים בין חבריה ואת אופן פעולתה של הקהילה/הרשת שלכם. אפשר להתבונן בזה כמו על צירים, ולנסות למקם את עצמכן/ם בכל הקשר:

האם הקהילה/הרשת ממוקדת בפרט או בקבוצה?

השאלה הזאת העסיקה אנשי הגות, כשאת נקודת המבט של הפרט החזיקו מארקס, ניטשה ולוק ואילו בצד הקהילה – אריסטו, שטען שהמשמעות של האדם שלו כחיה היא מתוך ההקשר הקהילתי-הפוליטי. עוד על הפילוסופיה שמאחורי המתח פרט/קהילה בקישור הבא, באדיבות המרכז האקדמי שלם. כמנהל/ת קהילה חשוב לברר - האם אנחנו מטפחים את הבוגרים כדי שיחזירו בחזרה לארגון או לחברה, או האם כדי לפתח אותם עצמם? האם אנחנו כקהילה עובדים למען קידום מטרה משותפת, אידאולוגיה משותפת, או נמצאים כדי לקדם את עצמנו? האם אנו רואים בבוגרים שלנו משאב? לקוחות? שותפים? ברוב המקרים התשובה אינה דיכוטומית אלא יושבת על ציר, וחשוב שתמקמו את הקהילה/הרשת שלכן/ם על פני הציר. יש לכך נגזרות חשובות באופן הפעולה ובחלוקת המשאבים.

מנקודת המבט החברתית, הסיפור האמיתי של הבוגרים נוגע לאימפקט של הארגון, שהרי הרשת/הקהילה היא המקום שבו האימפקט בא לידי ביטוי הלכה למעשה. ככל שתהיה עבודתו של ארגון האם טובה ומדויקת, אנו מבקשים להציע שבלי אדוות ההשפעה של הבוגרים הארגון יתקשה להשיג את השינוי אותו הוא מקדם. הבוגרים שלנו, גם אם הם ממשיכים להיות "לקוחות" של הארגון, הם הופכים להיות "שותפים" שלו בהובלת השינוי, בין אם הם אקטיביים יותר או פחות. איילת ברק מדינה, שליחים חוזרים הסוכנות היהודית, מדגישה: יש את ה"למה" של הארגון שלנו ויש את ה"למה" של הבוגרים, לא תמיד הם נפגשים. השאלה איך בונים תוכנית שמשלבת בין ה"למה" של שניהם, ומהם האיזונים שמתאימים לכל ארגון. עוד על מטרות קהילת/רשת בוגרים בפרק גיבוש חזון ומטרות.

קהילה/קהילה מקוונת

יותר ויותר קהילות/רשתות בוגרים מבוססות במידה זו או אחרת על חיבור באמצעים טכנולוגיים, ולא רק על מפגשים פיסיים. על פלטפורמות שונות בתקשורת עם הבוגרים – ווטסאפ, פייסבוק, דוא"ל, כנסי זום, CRM ואפילו פלטפורמות טכנולוגיות לגיוס המונים ניתן לקרוא בהרחבה כאן.

הסיפור הגאוגרפי

אם בעבר קהילה התאפיינה בראש ובראשונה בקרבה גאוגרפית שיצרה חיבורים, הזדמנויות ומשמעות עבור חבריה, בעידן הטכנולוגי והגלובאלי משמעות הסיפור הגאוגרפי פחתה משמעותית, וניתן למצוא יותר ויותר קהילות מפוזרות.

אי אפשר בלי לדבר על גיוון

נושא שיורחב כמובן בפרק ייעודי על גיוון, רק נציין כאן שזהו מאפיין חשוב שמוסיף הרבה ערך ומשמעות לרשת/לקהילה, ובמקביל מוסיף הרבה מורכבויות. כקהילה/רשת שמכוונת לחזון מסוים, לעקרונות פעולה ולשפה, ישנה מחויבות למסרים שלא תמיד קל ואפשרי לתקשר מול קהילות מגוונות.

מידת המעורבות של חברי הקהילה/הרשת

המעגלים –

האנשים שבקשר קרוב ורציף, פעילים, אקטיביים ומעורבים - אחוז קטן בכל הארגונים.מתוכם בדרך כלל ייבחר ועד הבוגרים.
מעגל של אנשים שמחוברים ומגיעים פעם ב-, התקווה שזהו מעגל מרכזי והכי משמעותי כמותית.
מעגל של אנשים שפותחים את מה שאתה שולח אבל לא מגיבים ולא משתתפים – מעגל משמעותי בגודלו, שהיינו רוצים להפוך למעורב יותר כך שיעברו מתוכו אנשים לפחות למעגל השני.
מעגל של מי שכבר לא בקשר איתך – בתקווה מעגל קטן זניח יחסית, בחלק מהארגונים הוא דומיננטי ויש מחשבה רבה כיצד למנוע את ה"נשירה" הזאת. יש מעבר בין המעגלים, וזה תלוי גם במה שאתה עושה וגם בגלל נסיבות אישיות. חשוב להקדיש מחשבה לכל מעגל.

מעגלי השייכות של הקהילה/הרשת

סוגיית השייכות לקהילה/לרשת היא סוגייה מרכזית ומאוד משמעותית בתהליכי קבלת ההחלטות של מנהל/ת הקהילה/הרשת ושל ארגון-האם. ההחלטות על מעגלי השייכות גוזרות משמעויות ישירות על ההתנהלות מול המשתתפים/ות והבוגרים/ות.

האם כל אדם שעבר בארגון הופך בסיום התהליך או התוכנית לחלק מקהילת/רשת הבוגרים?
האם רק מי שנשאר בקשר אקטיבי הופך לחלק מהקהילה/הרשת? מה מידת המעורבות הנדרשת והמצופה מחברי הקהילה/הרשת? ואיך זה נפגש עם המציאות?
אם הבוגר/ת לא קשור לסיפור הערכי, ולא מעוניין לקחת חלק בשינוי, האם הוא חלק?
איך מתנהלים בקהילה/ברשת שמורכבת מתוכניות שונות?
האם קהילה/רשת יכולה וצריכה להיות היררכית?
איך מחברים בוגרים שהגיעו מתוכנית שמסמנת אותם במקום מוחלש (להיפך מתוכניות מנהיגות)? איך יוצרים תדמית מחודשת לחברי הקהילה/הרשת?
מה המעמד של קהילת הבוגרים בארגון? עד כמה היא יוקרתית ונחשקת?
באיזו מידה הרשת שלנו אליטיסטית ובדלנית ועד כמה פתוחה ומקבלת? מה היתרונות והמחירים של כל גישה?
באיזו מידה הרשת שלנו נפרדת ונבדלת, ושואפת להישאר כזאת, ועד כמה שואפת לשיתופי פעולה ולסינרגיה עם קהילות/רשתות נוספות רלוונטיות?

נציין שאין תשובה אחת נכונה וזהו מסע של הארגון אל מול עצמו ואל מול בוגריו להבין היכן הוא מצוי והיכן שואף להיות על גבי הצירים הללו.