קידום פרויקטים חברתיים של בוגרים/ות - במידה רבה, לשם כך התכנסנו. הרי קהילות/רשתות בוגרים מטרתן בראש ובראשונה להגדיל את האימפקט של הארגון. לוודא שהא.נשים שלקחו חלק בתוכניות השונות ממשיכים להיות חלק ממשהו גדול יותר, מעבירים את זה הלאה, נשארים שגרירים של האג'נדה שאותה מייצג הארגון.
זו מהות העניין, אבל זה מעבר לא פשוט. גם כאשר החיבור הערכי-רעיוני של הבוגרים/ות לחזון הארגון ולמטרותיו חזק ועמוק, לא שפוט לעבור מסטטוס של "חניכים/ות" או "משתתפים/ות" לסטטוס של בוגרים/ות המקדמים פרויקטים חברתיים. קל וחומר של אקטיביסטים/ות, או יזמים/ות חברתיים/ות. בפרק הזה נציע עקרונות מנחים שיסייעו בהגברת העשייה החברתית ברשתות/קהילות בוגרים, ובקידום מימוש פרויקטים ומיזמים חברתיים.
קידום פרויקטים חברתיים זה לא דבר שקורה מעצמו, זה דורש הרבה התכווננות גם ממנהל/ת הקהילה/הרשת וגם מארגון האם. בראש ובראשונה, ברמה התפיסתית, המחשבתית - בתיאום הציפיות עם הבוגרים, בתיקשור שהקהילה/הרשת היא המרחב למיזמים חברתיים. אחר כך, גם ברמה הפרקטית - בהקצבת משאבים לטובת העניין, בין אם בצורה של קרן ליוזמות, בין אם בשעות ייעוץ של הצוות או של מעגלי הנטוורק השונים בקהילה/רשת, בין אם בקורסי הכשרה מתאימים, או בשילוב של כל אלו. להלן מספר עקרונות מפתח שחשוב לקחת בחשבון.
אם הציפייה של הארגון מבוגריו להיות פרו-אקטיביים בקידום החזון, זה מסר שחייב להיות שזור בשלב השתתפותם בתוכנית. ה-מה וה-איך לא חייבים להיות מהודקים, ולפעמים בכוונה תחילה נרצה להשאיר את המרחב לעשייה חברתית פתוח וגמיש, אבל עקרון ה"תעבירו את זה הלאה" חשוב שיהיה מתוקשר. זה חלק מהחוזה של הארגון עם המשתתפים/ות.
כדי לעודד יזמות חברתית של הבוגרים/ות חשוב לייצר מרחב לשיתוף של החלומות. רובנו גדלנו על התפיסה שמשאלות צריך להגיד בלב, הרי אחרת הן לא תתגשמנה. בעשייה חברתית, האמת היא בדיוק הפוכה. ככל שנתקשר את החלום, את הרצון, את השאיפה, כך נגדיל את הסיכויים לממשה.
אחת הפרקטיקות החשובות ביותר שחשוב להטמיע בקרב הבוגרים/ות שלנו היא נטוורקינג, או בעברית - רישות. לא בכדי יש קשר בין המונח רשת ל-רישות. ככל שקהילת/רשת הבוגרים שלנו מקיימת את עקרונות הנטוורקינג במידה רבה יותר, כך גדל הסיכוי שחבריה יצליחו לקדם פרויקטים חברתיים. הנטוורקינג הוא מכפלת כוח משמעותית ביותר בקהילה/ברשת, ועל מנת לעודד יזמות חברתית, חשוב להניח תשתית ליצירת נטוורקינג. מידע נוסף על עקרונות הנטוורקינג ובפרט על רישות בוגרים בהרצאות שהעביר אנשים:איתמר אביבי בפורום.
הנטייה, המוטיבציה והיכולת לקדם פרויקטים חברתיים במסגרת קהילת/רשת בוגרים מושפעות במידה רבה מהתרבות המקובלת בארגון ובקהילה/רשת. ככל שעשייה חברתית היא חלק מהשפה הארגונית, ככל שיש תקשור למיזמים שיוצאים לפועל (וגם לכאלו שנתקעים בשלב התכנון), כך הסיכוי להצליח לקדם מיזמים גדלה. ובעניינים חברתיים, הרבה פעמים, עם האוכל - בא התיאבון. כשהבוגרים/ות מבינים ומרגישים שזה אפשרי, ויוקרתי, זה מעודד לפעולה.
חשוב להבין שכדי שמיזמים יצאו לפועל, ויצליחו, לא מספיק שהלב יהיה במקום הנכון. חשוב לתת לבוגרים/ות את הידע הדרוש כדי להוציא לפועל פרויקטים חברתיים. מומלץ ורצוי לשלב בפעילות הרשת הרצאות, סדנאות וקורסים בנושא, בין אם לכלל הבוגרים/ות ובין אם לקבוצה ייעודית שמוצאת בכך עניין.
מיסוד תהליך קידום פרויקטים חברתיים בקהילת/ברשת הבוגרים
למיסוד האופן בו הרשת/קהילה מעודדת ומקדמת מיזמים ופרויקטים חברתיים ולהפצת קול קורא מסודר ותהליך שיטתי שנגזר ממנו ישנם כמה יתרונות:
מנכיח את נושא הפרויקטים החברתיים ברשת, נותן להם מקום ומרחב.
מדגיש את החשיבות שהרשת/קהילה וגם שארגון האם נותנים לעשייה חברתית.
מסייע לבעלי רעיון לפרויקט חברתי לסדר את המחשבות, להעמיק ולייצר תשתית שתקדם את מימוש הרעיון שלו ותוציא אותו מהכוח אל הפועל.
מייצר סטנדרטיזציה ברורה למענקים של הארגון לבוגרים/ות עבור קידום פרויקטים חברתיים
קהילות/רשתות בוגרים שמצליחות לגייס קרן לטובת קידום פרויקטים חברתיים מוציאות על פי רוב קול קורא לבוגרים/ות להציע את המיזמים שלהם. הקול הקורא הוא כאמור הזדמנות עבור הבוגר/ת לעבור משלב רעיון ראשוני ליצירת תוכנית עבודה סדורה וברת ביצוע. להלן הצעה להיבטים שרצוי לשלב בקול הקורא על מנת להפיק מתהליך ההגשה והבחירה את המירב:
הצורך שהפרויקט מבקש לתת לו מענה - למה נולד הרעיון, מה הוא בא לשנות בעולם. בהקשר הזה חשוב שיהיה לבוגרים/ות ברור האם ישנם נושאים מסוימים שרלוונטיים לקול הקורא במיוחד, כשבדרך כלל הארגון מתעדף מיזמים שעוסקים בתחומי המנדט שלו (תעסוקה / חינוך / קיימות וכיוב').
מטרות ויעדי הפרויקט - איך תראה הצלחה? מדדים ברורים ובהירים.
קהל היעד - מיהם המוטבים מהפרויקט? מה מאפיין אותם? על כמה א.נשים הפרויקט ישפיע באופן ישיר ועקיף?
תיאור הפרויקט - איך זה הולך להיראות בפועל, מה מהות הפרויקט.
הערך המוסף הייחודי - מה מייחד את הפרויקט? במה הוא שונה ממיזמים שכבר קיימים?
השותפים הפוטנציאליים - מיהם בעלי העניין? מי יהיה מעורב וייקח חלק בפרויקט?
עלות ותקציב הפרויקט - מה גובה המענק המבוקש וכמה הוא מתוך כלל התקציב של הפרויקט? האם יש מאצ'ינג?
קריטריונים לדירוג הפרויקטים החברתיים של הבוגרים/ות
על מנת לייצר שקיפות בתהליך בחירת הפרויקטים החברתיים שיקודמו ויתוקצבו על ידי הרשת/קהילה או על ידי ארגון האם, חשוב להגדיר ולפרסם את הקריטריונים לבחירה. בדרך כלל, לא פוסלים את מי שלא יושב על כל הפרמטרים בדיוק, אך זה מהווה קו מנחה בבחירת הפרויקטים.
יוזמה המתכתבת עם החזון של הקהילה/רשת ושל ארגון האם
חשיבות המיזם והאימפקט שלו - על מי הוא משפיע ובאיזה אופן? באיזו מידה יש פוטנציאל להשפעה חברתית לאורך זמן?
אפקטיביות (effective) - באיזו מידה ניתן לממש את היעדים והמטרות של הפרויקט?
יעילות של המיזם (efficient) - מהו יחס תשומות / תפוקות? באיזו מידה נעשה שימוש "חכם" במשאבים?
יישימות - מהי הסבירות להצליח בפרויקט, עד כמה הוא מעשי?
חדשנות וייחודיות - באיזו מידה הפרויקט מציע פתרון שעוד לא קיים?
פוטנציאל מידול וסקיילאביליות - באיזו מידה הפתרון המוצע ניתן לשכפול לכמויות גדולות יותר של א.נשים ו/או קהלי יעד? האם היוזמה היא ארוכת טווח ומתמשכת?
שיתופי פעולה ושותפויות - באיזו מידה הפרויקט מאפשר ומעודד שיתופי פעולה ומעורבות של מקסימום מחברי/ות הרשת/קהילה?
יתרון לפרויקט בר קיימא - כזה שיכול בשלב כלשהו לממן את עצמו ואף לתת ערך לארגון (בדרך כלל הכוונה לערך כספי אך יש מקום גם לרווחים ערכיים, תדמיתיים וכיוב')
עידוד פרויקטים חברתיים בקהילה/ברשת
פרויקטים חברתיים של הבוגרים/ות מאפשרים הגדלת האימפקט של הארגון וקידום מטרותיו, כך שבאופן עמוק ומהותי האינטרס לעודד אותם משותף למנהל/ת הקהילה/הרשת ולבוגרים/ות היזמים. נשאלת השאלה האם לעודד פרויקטים תלוי רק בהקצאת כסף? או במילים אחרות, איך נוכל לעודד פרויקטים גם אם אין לנו תקציב לטובת Seed Money (הון ראשוני)?
עידוד מיזמים ופרויקטים חברתיים תלוי בהטמעת גישה פרואקטיבית בקרב הבוגרים/ות כבר בשלב ההשתתפות בארגון-האם. הגדרה ברורה של הציפיות ומתן רוח גבית לרעיונות יזמיים היא הצעד הראשון. בנוסף, הסיוע בפועל למיזמים לא חייב להיות בכסף, הוא יכול להיות בשווה כסף. פעמים רבות הקשרים ברשת ומחוצה לה והידע הצבור אצל הצוות והרשת - יכולים להיות משמעותיים יותר מסכום כסף ראשוני.
תפקיד מנהל/ת הקהילה/הרשת ליצור מרחב מאפשר ליזמות חברתית, וזה ממש לא חייב להיות פונקציה של כסף, אלא פונקציה של מודעות. זה יכול להיות באמצעות קורס יזמות חברתית, האקתון יזמות, ערב שולחנות עגולים לקידום מיזמים חברתיים או אפילו פינת יזמות קבועה במסגרת מפגשי הקהילה/הרשת.
כלים
קול קורא למיזם חברתי של חברי/ות הרשת - עולים ביחד
מצגת - קידום פרויקטים חברתיים באמצעות רשת הבוגרים של מכון גשר למנהיגות
הרצאתה של תמר ברודי בקורס ההכשרה של הפורום 2021
מצגת - יוזמות חברתיות ברשת הבוגרים של עולים ביחד
הרצאתה של טרסיט לגסה בישאו בקורס ההכשרה של הפורום 2021
סטנדרטיזציה ומיקסום היכולת של פרויקט חברתי להפוך לממשי
מכון גשר למנהיגות: סטנדרטיזציה ומיקסום היכולת של פרויקט חברתי להפוך לממשי
×
במכון גשר למנהיגות שוקדים על הפעלת רשת המנהיגים לטובת העברת מסרים חיוביים ומיטיבים לחברה הישראלית, במיוחד בעת משבר. המכון מקצה סכום כסף לתמיכה במיזמים חברתיים של העמיתים, ומלווה אותם בשלבי התכנון, הביצוע והמדידה. על מנת לוודא שהמיזמים מפיקים את המירב, הוגדרו על ידי המכון דרישות למיזם שמקבל את התמיכה הכספית:
ליווי מקצועי / מנטור
הערכה ומישוב של הפרויקט - דו"ח תקופתי ודו"ח מסכם
מצ'ינג - כנגד הסכום שמקצה המכון על היזם/ת להביא את אותו סכום ממקור נוסף
מינימום משתתפים / חשיפה
תיעוד
קרדיט / אזכור בפרסומים פעולת יח"צ
דרישות אלו מייצרות סטנדרטיזיה ואחדות ומאפשרות למכון למקסם את היכולת של הפרויקט להפוך לממשי.
לצפייה בתוצר של פרויקט חברתי שהמכון בחר לתמוך בו בעת המשבר החברתי בישראל בתקופת הקורונה: https://gesherleaders.org/
שיתוף פעולה בין ארגונים להעמקת האימפקט של מיזם חברתי של בוגר - המקרה של "סיפור על הדרך"
עולים ביחד: שיתוף פעולה בין ארגונים להעמקת האימפקט של מיזם חברתי של בוגר - המקרה של "סיפור על הדרך"
×
"ללא סיפורה של יהדות אתיופיה לא יהיו הסיפור היהודי והסיפור הציוני שלמים" (נשיא המדינה, ר. ריבלין, 2016)
מיזם "סיפור על הדרך", הינו יוזמה של בוגר עולים ביחד, עו"ד דוד אבטה, כיום משנה למנכ"ל במשרד הקליטה והעלייה. במסגרת המיזם מתארחים חברי רשת הבוגרים בבתים פרטיים, בארגונים ובקבוצות, ומספרים את סיפורם האישי ועל המסע מאתיופיה לישראל.
"סיפור על הדרך" שוזר בד ובד את סיפור העלייה ואת האתגרים התכופים שמזמנת ההוויה הישראלית ליוצאי אתיופיה. בנוסף, הוא פותח דיאלוג עם המארחים והנוכחים על הנושאים והמצב שהוצגו במפגש.
מיזם "סיפור על הדרך" של עולים ביחד התארח בין השאר בבית הנשיא, במשרדי ממשלה, בחברות עסקיות מובילות במשק הישראלי, בדירקטוריונים שונים, ועד כה נחשפו למיזם מעל 2,500 איש.
המיזם אומץ על ידי החברה למתנסים שביקשה לאפשר את המשך קיומו ולהעמיק את האימפקט שהוא מייצר - "מיזם "סיפור על הדרך" הינו מתנה של קהילת יוצאי אתיופיה לחברה הישראלית ומתנה זו תמשיך להתרחב ולצמוח עד שהיא תוביל לקרבה והיכרות בין מגוון האוכלוסיות הקיימות בחברה הישראלית".