מבט צופה פני עתיד. בעסקים מושג זה מתייחס לתמונת המציאות הרצויה אותה הארגון מבקש להשיג או לקדם כחלק מן האסטרטגיה העסקית הכוללת שלו.
מילוג מוסיף 3 הגדרות (חָזוֹן - זכר):
1.רעיון או מחשבה לגבי העתיד הרצוי.
2.נבואה. "חזון העצמות היבשות."
3.חלום, התרחשות דמיונית. "בחזונו הוא ראה את עצמו..."
חזון ארגוני - תמונה עתידית של הארגון במיטבו. החזון הנו משפט או פסקה שמסבירים לארגון, ללקוחותיו ולבעלי העניין בו את הסיבה לקיומו ומה מניע את פעולותיו. זוהי אמירה ברורה ועוצמתית אודות מה שיכול וצריך להיות בעתיד (מתוך עקרונות לניסוח החזון הארגוני, שיתופים).
ומטרות כ"מצפן" לפעילות ולהערכת תוצאותיה. על עקרונות לניסוח החזון הארגוני תוכלו לקרוא בפירוט בספריית הידע של שיתופים. על אתגרים בבניית חזון ועקרונות להגדרה אפקטיבית ומדויקת תוכלו לקרוא במאגר הידע של דואלוג. בפרק הנוכחי נבקש לעמוד על המאפיינים הייחודיים של גיבוש חזון ומטרות לרשת/קהילת בוגרים, לגומלין בין אלו לבין החזון והמטרות של ארגון האם ולמעורבות הבוגרים/ות בגיבוש החזון והמטרות. נתייחס גם לשאלה האם הרשת היא כלי למימוש חזון ארגון האם או יישות בעלת מטרות נפרדות? זאת, לצד כל הכישורים שאתם צריכים כדי להבין איך לגשת לגיבוש חזון ומטרות באופן כללי.
ברשת/קהילת בוגרים השאלה הראשונה שצריכה להישאל ביחס לחזון היא האם אנחנו רואים תמונת עתיד נפרדת לרשת/קהילת הבוגרים, או שהרשת/קהילה מהווה מרחב בו אמור להתממש החזון של ארגון האם.
ברוב הארגונים חזון הרשת/הקהילה נמצא באינטראקציה ישירה עם זה של ארגון האם ברמת המשימה הגדולה שכדי לקדמה הוקם הארגון מלכתחילה, ובנוסף ישנה התייחסות למערכות היחסים שנרקמות בין הבוגרים/ות. בבלוג "עמוד האש לפני המחנה" מציגה שחר עצמון-פלג כיצד יכולה רשת/קהילת הבוגרים להשפיע על חזון ארגון האם ו/או על מימושו. דוגמאות להגדרות החזון של הרשת/הקהילה ושל ארגון האם תוכלו למצוא תחת מקרי הבוחן.
חשיבות החזון
ככל שנגדיר בצורה מדויקת יותר את מהות השינוי שאנחנו מבקשים לחולל ולקדם, כך נצליח לגבש את הפרקטיקות הנכונות ביותר. לפיכך, גיבוש החזון חשוב על מנת לדייק את הפעילות ולהעריך את תוצאותיה.
אבל יותר מזה, לחזון של רשת/קהילת בוגרים חשיבות בהגברת תחושת השייכות של הבוגרים/ות.
״יש הרבה ארגוני בוגרים מקבילים / משיקים / מתחרים בזירה. כדי להיות משמעותיים עבור הבוגר שלנו – חידוד מטרות רשת בוגרים שנובעות ממטרות ארגון האם שלנו הוא אקוטי. נטוורקינג, עבודה, מלגות זה חשוב אבל יש בכל מקום. אם לא נפעל מתוך חזון לא יבינו את הערך הייחודי שלנו.״
(איילת ברק מדינה, שליחים חוזרים, הסוכנות היהודית)
זהות היא מונח בסוציולוגיה ובפסיכולוגיה המתאר את תפיסת האדם את עצמו. הזהות מורכבת מאוסף של תפיסות ואמונות בנוגע ל"עצמי", המאורגנות כסכמה קוגניטיבית (ויקיפדיה)
בהקשר שלנו, זהות (או שייכות) - האם הבוגר/ת מגדיר/ה את עצמו/ה כבוגר/ת הארגון/התוכנית. האם זה משהו שאני אומר כשאני מציג את עצמי, האם אני כותב בקו"ח. זה יכול להיות תועלתני, לא חייב להיות ערכי.
הזדהות – תהליך פסיכולוגי של הידמות לאיש או קבוצת אנשים אחרים (ויקיפדיה)
בהקשר שלנו – האם הבוגר/ת מסכים ומחובר ערכית לעשייה בארגון/בתוכנית.
שלהם עם ארגון האם והיכולת לקדם את החזון.
הזהות שייכת בעיקר לארגון האם. ארגון הבוגרים מטרתו להביא להזדהות ולהעמיק את החיבור הרגשי והערכי למהות הארגון. ברשתות/קהילות הבוגרים פעמים רבות יש רדוקציה שמתבטאת בהתמקדות רק בצורך מיידי וספציפי של הבוגרים ולא לשינוי החברתי שהארגון מבקש לקדם. וזה חבל, כי הזדהות היא שמובילה בצורה הטובה ביותר לאקטיביות. ככל שאני יותר מזוהה עם הרעיון הגדול – אני אשקיע, אקח חלק, אתרום, אתנדב.
לכן, אנחנו מבקשים לטעון שרשת/קהילת בוגרים חזקה היא כזאת שמבוססת על הזדהות של חבריה, ולא רק על זהות ושייכות. במלים אחרות, ככל שהארגון יציב וויז'ין יותר ערכי ועמוק, ככה יהיה לו יותר קל להקים רשת/קהילת בוגרים אפקטיבית.
משה קפטוסבסקי מציע להתייחס לתהליך כתיבת החזון כאמצעי לבחון את התהליך שמתרחש בארגון האם. לדבריו, הארגון צריך להתוות את הכיוון עבור רשת/קהילת הבוגרים ואז ללכת לבוגרים שלו ולבדוק באמצעות ראיונות אישיים, קבוצות מיקוד וסקר בוגרים שהוא בכיוון הנכון. התהליך הזה הוא מראה עבור ארגון האם, והרבה ארגונים נמנעים מהמראה הזאת. לשם כך נדרש דיאלוג בין ארגון האם לבין הרשת/קהילה המתגבשת. השאלות שעל ארגון האם לשאול את בוגריו קשורים לשני המושגים:
הזדהות + – האם הערכים שספגתי בארגון האם משפיעים על חיי כבוגר/ת הארגון? לא שאלה על טובתי האישית, על קידום פרקטי, אלא על חיבור ערכי.
אם הארגון רואה שהוא לגמרי לא בכיוון, ההמלצה היא לעצור את תהליך בניית הרשת/הקהילה (זה בכל מקרה לא יצליח ככה), ולדייק את העשייה בארגון האם. אם הפער לא גדול, צריך לעבוד עם זה, להבין איך לחזק את החיבור.
ניסוח וכתיבת החזון
כתיבת חזון הוא תהליך ספיראלי, הוא לא דבר שעושים פעם אחת וזהו. בדרך כלל, בשלב הראשון טרם הקמת הרשת/הקהילה מגבשים בצוות הארגון חזון ומטרות ראשוניות כדי לצאת לדרך. בשלב מאוחר יותר, נבחנים החזון והמטרות ביחד עם נציגים מקרב הרשת/הקהילה המתהווה אחת לשנה-שנתיים.,
קיים חומר רב בנושא גיבוש חזון, ניתן ללמוד עוד בעזרת החומרים באתר שיתופים הדנים בחזון ארגוני בעולם החברתי.
מודל לוגי הוא כלי שנועד להמחיש באופן חזותי את מהות התכנית/ הפרויקט. כלומר, את המשאבים בהם יעשה שימוש, הפעילויות שיבוצעו והשינויים החברתיים שאמורים להתרחש כתוצאה מפעילויות התכנית. המודל הלוגי משמש ליצירת תקשורת אחידה וברורה לארגון, כבסיס לניהול שוטף ולתהליכי פיתוח מוכווני מטרה, לתשתית לביצוע תהליכי הערכה ולגיוס משאבים. מידע מקיף ומועיל על בניית מודל לוגי לארגון ניתן למצוא שיתופים
תהליך גיבוש מטרות הדמוקרשת - רשת הבוגרים של המכון הדמוקרטי
המכון הדמוקרטי: תהליך גיבוש מטרות הדמוקרשת - רשת הבוגרים של המכון הדמוקרטי
×
מטרת הרשת לקדם תרבות דמוקרטית על-פי העקרונות הנ״ל:
הזדמנות: הרשת תעניק תמיכה מקצועית לחיזוק הזהות הדמוקרטית, תפתח מוטיבציה, ידע וכלים לחברי הרשת ותעודד חיבורים, Networking
חוויה: הרשת תתנהל ע״פ עקרונות התרבות הדמוקרטית: דיאלוג, השתתפותיות, אחריות הדדית ואקטיביזם
אחריות: חברי הרשת יישמו ויקדמו את העקרונות הדמוקרטיים במרחבי פעולתם המקצועיים / הקהילתיים ויצמיחו יוזמות ושיתופי פעולה לקידום תרבות דמוקרטית
נטע פרי מתארת את תהליך גיבוש גיבוש מטרות הרשת ומדגישה שנקודת המוצא היתה מציאת המשותף בין החזון של המכון הדמוקרטי (Why) לצורכי הבוגרים (WIFM – What's in it for me?). ערכנו סקרים כמותיים ומעגלי שיח איכותניים בקרב הבוגרים והבנו מה צורכי הבוגרים שלנו
בשילוב נציגים מהתוכניות השונות, בנינו יחד את משימת הרשת על בסיס מבנה של מה ההזדמנות שהרשת מאפשרת לחיי הבוגרים? מה החוויה בהשתייכות לרשת? ומה האחריות של חברי וחברות הרשת ״להעביר את זה הלאה״ כדי להגשים את חזון המכון הדמוקרטי:
המכון שואף לקידום חברה שוויונית, הוגנת וצומחת, המאפשרת ויוצרת מקום לביטוי שונות וייחודיות; מייצרת הזדמנויות להשפעה ומעודדת לקיחת אחריות של הפרט והקהילה לפעול למען טוב משותף.
המכון פועל בכל מגזרי החברה הישראלית: פריפריה ומרכז, דתיים וחילוניים, ערבים ויהודים – מתוך אמונה שהטמעת אורח חיים דמוקרטי בחברה כולה תיצור לכולנו מקום טוב יותר לחיות בו.
חזון קהילת בוגרי עתידים גובש כחלק מתהליך ארוך ורחב של הקמת הקהילה, בשיתוף חברה חיצונית שמתמחה בניהול קהילות. התהליך כלל תכנית שלמה משלב גיבוש החזון, דרך הגדרת "דמות הבוגר" ועד פירוט המשמעויות היומיומיות של הקהילה בחיי הבוגרים/ות.
חזון הקהילה - קהילת בוגרי עתידים תהיה משמעותית ורלוונטית עבור כל אחד ואחת מבוגרי עתידים שיחד ירתמו וישפיעו על פעילויות העמותה בפרט ועל מעגלים רחבים יותר בחברה ובמשק בכלל. מתוך כך "בוגר עתידים" יהיה סטטוס וסמל למצוינות אקדמית ואישית, לשליחות ולמעורבות חברתית, בעיני כל אחד מהבוגרים ועבור מעגלים נוספים כגון רשויות מקומיות, חברות הי-טק, ארגונים חברתיים וצה"ל. לקהילת הבוגרים יהיה ערך רב ומשמעות עבור הבוגרים, בתחומי החיים השונים בדגש על קריירה ויכולות אישיות, ותהיה המשך טבעי של תכניות הסטודנטים השונות בעמותת עתידים.
חזון ארגון האם - עתידים פועלת לבניית חברה ישראלית חזקה, תוך מיצוי הפוטנציאל האנושי בפריפריה לתועלת הפרט, החברה והמשק, באמצעות טיפוח מצויינות, השכלה גבוהה ומתן כלים להשתלב במרקם העשייה של החברה הישראלית.
Networking ו-Call To Action - שתי מטרות שמשלימות זו את זו
קרן הישג: Networking ו-Call To Action - שתי מטרות שמשלימות זו את זו
×
חזון קהילת הבוגרים
קרן הישג שואפת לפתח את ארגון הבוגרים כקהילה בפני עצמה בעלת גאוות יחידה, המאפשרת נטוורקינג יעיל ופתוח בין הבוגרים, ומעניקה מענה על כמה שיותר צרכים.
קהילת הבוגרים פועלת יחד כקבוצה, כהון אנושי איכותי אשר ברצונו ובאפשרותו להעניק לחברה, ולהוביל לשינויים משמעותיים שביכולתם לשנות את המציאות לטובה עבור אוכלוסיות חלשות. הבוגרים מציינים: "אנו רואים זאת כחובתנו להחזיר "תשואה חברתית" על ההשקעה של קרן הישג בנו..."
שחר עצמון פלג מספרת על חזון הקהילה ואומרת: נוכחתי להכיר את החזון הזה מהשטח, ממפגש עם בוגרים במסגרת פעילויות, אירועים, ימי התנדבות ובשגרה. החזון משקף שתי מטרות חשובות כשהאחת היא ליצור רשת קשרים חזקה ותחושת שייכות בתוך הקהילה, שרבים רואים בה משפחה, והשניה היא לסייע ולתרום החוצה בתור הון אנושי כל-כך מגוון ואיכותי.
החזון תמיד לנגד עינינו ומשתקף בפעילויות שאנחנו מניעים במסגרת קהילת הבוגרים ויתרה מכך, חשוב לנו שהבוגרים עצמם יסכימו שאלו הן המטרות המרכזיות ולכן מנהלים עליו דיון - בין אם במסגרת פעילויות מאורגנות, בסקרי בוגרים ועוד.
לדוגמה - כשאנחנו מוציאים סופ״ש בוגרים ונוצר גיבוש בין חברי הקהילה. זה משרת את המטרה הראשונה אבל לא רק, כי במסגרת פעילויות כאלה נוצרת תשתית לשיתוף מחשבות ויוזמות גם למען המטרה השניה, ככה שמנקודת המבט שלי שתי המטרות הולכות יד ביד ודי משלימות אחת את השניה.
